תנ"ך העניים

תנ"ך העניים (בלטינית: Biblia pauperum, בצרפתית: Bible des pauvres) הוא כינוי לספרי ציורים של דמויות ואירועים מהתנ"ך (הברית הישנה והברית החדשה). ספרים אלו התפרסמו בשלהי ימי הביניים ולפי רוב החוקרים, נועדו לשמש כלי עזר לכמרים, דרשנים ומטיפים, להכנת דרשותיהם. עקב כך, הציורים לווה בציטוטים מהתנ"ך ובהסברים הכתובים בלטינית או בשפות מקומיות אירופיות אחרות. ספרים אלו כונו "תנ"ך העניים" עקב ייעודם ל-"עניי הרוח" (paupers spiritu) ולא לחסרי אמצעים (לאור מחירם הגבוה).

מבנה

כל עמוד ועמוד בספרים אלו הוא יחידה עצמאית ללא קשר המשכי לעמודים שלפניו ואחריו. תבנית העמוד היא קבועה בכל ספרי תנ"ך העניים ומרכב משבעה ציורים וטקסט הסברי. חלוקת הציורים:

• במרכז העמוד מצויר אירוע חשוב מהברית החדשה.
• בכל צד, משמאלו ומימינו של הציור המרכזי, מצויר אירוע מהברית הישנה, אשר לפי הטיפולוגיה הנוצרית מטרים, מסמל או מסביר את האירוע שבציור המרכזי. בחלק מהספרים, ציורים אלו קטנים יותר מהציור המרכזי. בהתאם לחלוקת העידנים הנוצרית, ברוב הספרים, אחד מציורים אלו מתאר אירוע שהתרחש בעידן שלפני מתן תורה (עידן ante legem) והשני, אירוע שהתרחש בעידן החוק, שלאחר מתן תורה (עידן post legem).
• מעל ומתחת לציורים אלו, מצוירות דמויותיהם של ארבעה נביאים או דמויות חשובות אחרות מהתנ"ך. על גבי רצועות היוצאות מכל דמות, רשומים פסוקי נבואה או אמרות חשובות של אותה דמות. אמרות אלו קשורות, לפי הפרשנות הנוצרית, לאירוע המתואר בציור המרכזי.
• בכל צד של העמוד, מופיע, לרוב בתוך מסגרת, טקסט קצר המסביר את הקשר שבין הציורים.

דוגמאות

• עמוד XXIV של ה-Biblia pauperum sur Gallica הנמצאת בספריה הלאומית הצרפתית, מתאר במרכזו את תחייתו של ישו. משמאלו אנו רואים את שמשון הנושא בידיו את שערי עזה התלושים. ציור זה מסמל שחרור ויציאה ממקום סגור ומסוכן ועל ידי כך, מטרים את יציאתו של ישו הקם לתחיה, מקברו. מימין לציור המרכזי, אנו רואים את הנביא יונה קם לתחייה אחרי שהלוויתן הקיא אותו. ציור זה מסמל את שהייתו של יונה בבטן הלוויתן, אותו הוא כינה "עמק המתים". יונה שהה בבטן הלוויתן 3 ימים ו-3 לילות, כפי שישו שהה בעולם המתים לפני שקם לתחיה (מתי יב' 38–41).

• עמוד 182 מה-Golden Bible הנמצא בספרייה הבריטית, מתאר בציור המרכזי, את הצנטוריון הרומאי לונג'ין (Longin) דוקר את חזהו של ישו הצלוב, בכידונו. משמאל הציור המרכזי, אנו רואים את בריאתה של חווה מצלע שבחזהו של אדם (אדם מטרים את ישו, לפי הטיפולוגיה הנוצרית). מימין הציור המרכזי, אנו רואים את משה המכה בסלע במטהו ומהסלע פורצים מים (כפי שפרץ דם מחזהו של ישו כאשר נדקר בכידונו של הרומאי). באותו עמוד מופיעים הנביאים דניאל, ישעיהו, מיכה וחבקוק, נביאים שלפי הנצרות, ניבאו את ביאתו של ישו המשיח.

הרעיון שבבסיס תנ"ך העניים

רעיון תנ"ך העניים הוא רעיון יסוד של הטיפולוגיה הנוצרית. זו טוענת שרבים מהאירועים ומהנבואות שבברית הישנה מטרימים ומסבירים אירועים ורעיונות המופיעים בברית החדשה. רעיון זה נסמך על דברי אוגוסטינוס הקדוש שטען - "הברית החדשה חבויה בברית הישנה והברית הישנה מתגלה בברית החדשה". רעיון זה התקבל והתפשט מאוד בקרב הנצרות והוא מתבטא רבות באמנות ימי הביניים בציורים, ציורי הקיר, הפיסול והויטראז'ים בכנסיות. ספרי תנ"ך העניים שימשו כלי עזר למטיפים ולדרשנים בבניית דרשותיהם. עיון בעמוד המתאים לדרשה המיועדת, אפשר בניית שלד לדרשה, הכולל אירועים משתי הבריתות וציטוטים מדברי נביאים ואישים אחרים מהתנ"ך. בניגוד לרוב הספרים של ימי הביניים, ספרי תנ"ך העניים צוירו ונכרכו בפורמט קטן שהקל על נשיאתם ממקום למקום, על ידי הדרשנים.

תולדות

מייחסים את המצאת תנ"ך העניים לבישוף אנסגר (Ansgar) הקדוש מהעיר ברמן בפרנקיה המזרחית שחי במאה ה-9 ^[1]. הספרים הראשונים יצאו לאור ברבע האחרון של המאה ה-14 וציוריהם מיוחסים לאסכולה של הצייר יאן ואן אייק. החל מתחילת המאה ה-15, נפוץ השימוש בחיתוכי עץ, דבר שאִפשר הוצאת מספר מהדורות לכל ספר. אז, הספרים גם צומצמו לרוב, ל־35-50 עמודים בלבד, כדי להקל את נשיאתם. בחלק מספרים אלו, חיתוכי העץ המודפסים, נצבעו ידנית לאחר ההדפסה. עם המצאת הדפוס בסוף המאה ה-15, ספרי תנ"ך העניים היו בין הראשונים שהודפסו והפכו למאוד פופולריים. יש הטוענים שהפופולריות הרבה שלהם בקרב מסדרי הקבצנים (כמו הפרנציסקנים), תרמה לכינוי "תנ"ך העניים". בנוסף לשימוש בספרי תנ"ך העניים בדרשות, הם שימשו גם אמנים ואומנים רבים בעבודות הקישוט שלהם בכנסיות ובקתדרלות. הציורים שבספרים שמשו דוגמאות, מודלים ומקור רעיונות לאמנים ואומנים אלו. לספרים אלו הייתה השפעה עצומה על אמנות ימי הביניים ולכן אנו יכולים לראות בכנסיות רבות יצירות המבוססות על ציורים מתוך תנ"ך העניים^[2]. ספרי תנ"ך העניים התפרסמו בעיקר בארצות הגרמניות, בצרפת ובארצות השפלה. עם התפשטות הדפוס וההתפתחות הטכנולוגית שלו, החלו להופיע ספרי תנ"ך שלמים, מאוירים באיורים עם הסברים ופירושים. בד בבד, חשיבותם של ספרי תנ"ך העניים הלכה ופחתה עד שנעלמו לחלוטין. בימינו השתמרו בספריות ובמוזיאונים כ־80 מספרים אלו.

יש להבדיל בין המושגים "תנ"ך העניים" ומושג מודרני הקיים בתחום חקר האמנות הכנסייתית והוא מושג "תנ"ך האדם העני" (poor man's Bible). מושג מודרני זה מתכוון ליצירות האמנות שבתוך הכנסייה שמטרתן הראשונית הייתה ללמד את אירועי התנ"ך ולהסבירם בצורה ויזואלית להמוני העם חסרי ההשכלה והאנלפבתים. יש להבדיל גם בין תנ"ך העניים וספרי "תנ"ך המוסר" (Bible moralisée) אשר צוירו ונכתבו בעיר פריז במאה ה-13. אלו היו ספרי מוסר המבוססים על כתבי הקודש. ספרים אלו היו עבי כרס ויקרים מאוד ונועדו להשכלתם של בני משפחת המלוכה בצרפת. הם הכילו הרבה מאוד ציוריים - מתוך 8 ספרים כאלו ששרדו עד ימינו, הגדול בהם מכיל כ-5000 ציורים. בציורים מופיעות דמויות מהברית החדשה ומולן דמויות מהברית הישנה. סביב הציורים נכתבו טקסטים נוצריים שפירשו את מעשי הדמויות המצוירות וסיכמו את מוסר ההשכל (הנוצרי) הנובע ממעשים אלו של הדמויות.

ספר נוסף, בעל מטרה דומה, שזכה לפופולריות גדולה מאוד (אף יותר מתנ"ך העניים) בשלהי ימי הביניים, הוא "ראי גאולת האנושות" (Speculum Humanae Salvationis) אשר נכתב ואויר בידי אלמוני בין השנים 1309-1324. הספר בנוי בצורה קבועה - פרק אחד שמתאר אירוע מהברית החדשה ואחריו 3 פרקים מהברית הישנה המטרימים את האירוע מהברית החדשה. הפרקים מאוירים בציורים רבים. הראיה שספר זה היה פופולרי מאוד היא, שעד היום שרדו מאות עותקים ממנו.

לקריאה נוספת

• Biblia Pauperum - New Advent Catholic Encyclopedia - www.newadvent.org/cathen/05247a.htm

• Biblical Cyclopedia - Biblia Pauperum (Bible of the poor) - www.biblicalcyclopedia.com/B/biblia-pauperum-(bible-of-the-poor).html

• Golden Bible - Biblia Pauperum - www.facsimilefinder.com/facsimiles/golden-bible-biblia-pauperum-facsimile

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תנ"ך העניים בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. Biblia Pauperum", Catholic "Encyclopedia (1913)"
2. רות ברטל, אהבה ארצית-אהבה שמימית, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2009, פרק א'